המדריך לבניית טקסי שינה לילדים. 

טקסי שינה הם הפעולות הקבועות שעושים לפני הכניסה למיטה. טקסי השינה נועדו על מנת לייצר לילדים הרגלי שינה קבועים, להוריד את קצב הפעילות ולסמן לילד שזה הזמן לישון. התנהלות עקבית מייצרת הרגל וחוסכת מאבקי כח בשעת ההשכבה. יש להתאים את טקסי השינה לגיל הילד ולמצבו ההתפתחותי.

מטרות טקס השינה

טקסי השינה "מתאמים ציפיות" בין ההורים לילדים וכך שני הצדדים יודעים כיצד להתנהג. הטקס החשוב ביותר הוא טקס ההשכבה בערב. בטקס זה מורידים את קצב הפעילות כדי להפחית את כמות הפרשת הורמון האדרנלין (הורמון הפעילות) והעלאת הפרשת הורמון המלטונין (הורמון השינה). הורדת קצב הפעילות מסייעת בכניסה לשינה, מקצרת את משך ההרדמות ומעלה את איכות השינה. בטקס הערב מסמנים לילד שהיום הסתיים וזה הזמן לישון, הילד מבין מה עתיד להתרחש, יש תיאום ציפיות ועקביות. במהלך הטקס חשוב להתנהל עם הילד בנעימות וסובלנות לצד הצגת גבול ברור ורגוע.

מבנה הטקס

טקס ההשכבה בערב מתנהל על פי שלושה איזורים בבית שלכל אחד מהם תפקיד חשוב: האיזור הציבורי, המקלחת וחדר השינה.

האיזור הציבורי הוא הסלון/ המטבח שבו יש רעש, אור, טלוויזיה ואנשים וכבר שם מתחיל טקס השינה. הטקס מתחיל בארוחת הערב – הארוחה האחרונה של הילד לפני השינה. חשוב שהארוחה תתקיים באיזור הציבורי כדי לעשות הפרדה מלאה בין האוכל לבין השינה וכך להשריש לילד הרגלי תזונה ושינה בריאים כבר מינקות. המלצה זו נכונה מגיל לידה וכדאי להרגיל את הילד כבר מההתחלה לאכול לפני המקלחת, אך מעל גיל 4 חודשים זו המלצת חובה והיא זו שמבססת את ההפרדה בין האוכל והשינה. בתום הארוחה, עוברים לאיזור השני בבית – המקלחת. 

במקלחת מקלחים את הילד כרגיל, תוך הבנה שיש להוריד את קצב הפעילות, להוריד את הטונים ולצמצם באורך המקלחת. את המקלחת יש לנהל עד 2 מבוגרים ולא יותר, שוב, כדי לצמצם את רמות הפעילות. המקלחת זה זמן כיף, אפשר לשחק, לשהות במים ואין צורך להיאבק. בסיום המקלחת, בדרך לחדר, יש להוריד את הטונים ולדבר באופן נינוח. זמן מקלחת מומלץ לקטנטנים ביותר הוא 5 דקות, מעל גיל 4 חודשים הזמן המומלץ הוא 10 דקות.  בתום המקלחת עוברים לחדר השינה של הילד ולא עוברים שוב בסלון, לא פוגשים שוב אנשים. אם אחד ההורים חזר הביתה עד שלב המקלחת, הוא יכול להיכנס למקלחת ולהשלים את טקס השינה. אך אם ההורה לא יכול להשלים את כל טקס השינה, עדיף שלא יכנס למקלחת כדי לא לעורר ציפיות ואדרנלין אצל הילד. אם ההורה פספס את שלב המקלחת והגיע רק בשלב האחרון של הטקס – האיזור הפרטי – עדיף שלא יכנס לראות את הילד כדי לא לעורר את הציפיות וימתין לבוקר.

בחדר השינה של הילד עושים מסג', החתלה והתלבשות. מומלץ לא לעשות מסג' לתינוקות עד גיל 4 חודשים מאחר והמסג', כמו המקלחת, גורמים לגירוי עמוק וזה עלול להוביל לגירוי יתר אצל הילד, עייפות רבה ובכי. בסיום ההתלבשות, על ההורים להחליש את האור למצב מינימום אבל לא לעלטה גמורה ומומלץ תמיד להשאיר אור קטנטן בחדר. בשלב האחרון של הטקס שרים לילד שיר ערש. עד גיל שנתיים אין צורך להקריא סיפור, אפשר להקריא את הסיפור במהלך אחר הצהריים כחלק מהמשחקים עם הילד. מעל גיל שנתיים כדאי להקריא סיפור ולסיים בשיר ערש. גם לכך יש כללים קבועים: את השיר שרים פעם אחת בלבד מכיוון שהשיר מסמל את סיום הטקס והעברת התינוק מהידיים למיטה, כך הוא לא יפתח ציפיות להמשך שהייה על הידיים. אם מקריאים סיפור לפני השינה, גם במצב זה יש להקריא סיפור אחד בלבד, לשיר את שיר הערש, לילה טוב ולמיטה.

בבוקר שלמחרת, מתנהל טקס הבוקר – התעוררות, הגברת פעילות ונטרול ציפיות. טקס בוקר נועד לסמן לילד שהסתיימה השינה ולכן מקיימים אותו מדי בוקר ובכל סיום שנת יום. הטקס מתחיל בכניסה לחדר הילד, פונים אליו בקול רגיל "בוקר טוב" כדי להתחיל ולהזרים אדרנלין. לאחר מכן מכניסים אור לחדר על ידי פתיחת התריסים והכנסת אור יום טבעי כדי ל"גרש" את המלטונין. מוציאים את הילד מהמיטה ומחליפים לו חיתול ובגדים. אין להאכיל את הילד בחדר, יוצאים מהחדר לאזור הסלון והמטבח ומתחילים בפעילות בוקר – אור, אנשים, טלוויזיה וכו'. חשוב לשמור על מרווח מינימאלי של 10 דקות בין השינה לבין הארוחה הראשונה של היום, זה מנתק לחלוטין את הקשר בין אוכל לשינה ומונע את כך שהילד יתעורר מוקדם יותר בגלל הרצון לאכול.

בוקר הוא לא לפני השעה 6:00, פחות מ-10 שעות שינה רצופות של התינוק אין זה בוקר. לפני שעושים לילד טקס בוקר, גם אם זה באמצע היום, הילד חייב לישון לפנות 30 דקות רצופות. ביקיצות הלילה השונות לא עושים טקס בוקר, אלא מתנהלים בדממה ומשדרים לילד שזה לילה.

טקס הרדמת יום

טקס זה דומה לטקס הערב, רק קצר מאוד – 5 דקות בלבד כי הוא אינו כולל את האוכל ולא את המקלחת, אלא רק את האזור הפרטי. חשוב להפריד 10 דקות לפחות מהארוחה הקודמת לפני שמתחילים את טקס הרדמת היום. הטקס מתחיל בכניסה לחדר, מחליפים בגדים/חיתול/ניקוי ידיים ופנים, מחלישים את האור למינימום, שרים שיר ערש (לא מקריאים סיפור באמצע היום גם אם הילד מעל גיל שנתיים), נשיקה ומתחיל טקס ההירדמות של הילד.

מתי כדאי להתחיל את טקס השינה?

מומלץ להתחיל את טקס השינה כבר מהימים הראשונים מדי יום, בשעה קבועה, כדי "לכוון" את השעון הביולוגי של הילד. השעה המומלצת לתחילת טקס השינה היא 18:00-19:30 ומשך זמן הטקס הוא כ-45 דקות.

לילה טוב!